מערכת הדם, תפקידה, והשמנים האתריים העוזרים לפעילותה התקינה 

מערכת הדם, תפקידה, והשמנים האתריים העוזרים לפעילותה






מערכת הדם, תפקידיה והשמנים האתריים העוזרים לפעילותם התקינה

מאת: ד"ר רוזי אבלסון וציפי שלוס



זרימת הדם בגופינו מתרחשת בתוך מערכת סגורה של צנורות והם העורקים והורידים. המשאבה השמאלית של הלב מזרימה דם לאבי העורקים המתפצל לעורקים קטנים יותר ויותר והמתחברים בסוף לרשת נימים. הנימים, כלי דם זהירים ודקים מעבירים את הדם העורקי בין תאי הרקמות. דרך הדפנות הדקות של הנימים נעשה חלוף חומרים והוא הספקת חומרי מזון וחמצן לרקמות וספיגה לתוך הנימים של חומרי הפסולת ודו תחמוצת הפחמן תוצרי המטבוליזם התאי. הדם העורקי הופך לדם ורידי בתוך הנימים המתחברים לורידונים יותר ויותר רחבים ההופכים לורידים. תפקיד הורידים הוא להזרים את הדם מכל חלקי הגוף חזרה ללב ולראות בזמן שהדם העורקי זורם תחת לחץ על מנת להגיע לכל חלקי הגוף. לחץ זה יורד עם הסתעפות העורקים ונעשה נמוך כאשר הוא מגיע לנימים. מכאן ברור שהדם הורידי זורם בלחץ נמוך מאד.
דבר זה מהווה בעיה במיוחד בגפיים התחתונות שם הדם צריך לזרום כלפי מעלה, בכיון ללב, כנגד כוח המשכה. בכדי למנוע את זרימת הדם כלפי מטה, בורידים יש מערכת שסתומים הבנויים כך שהדם זורם רק בכיוון אחד, בכיוון ללב והנסגרים כאשר הדם זורם כלפי מטה.




מבחינים בין 2 סוגי ורידים. הורידים השטחיים הנמצאים בשכבת השומן מתחת לעור והורידים העמוקים הנמצאים בפנים יותר וקרוב לשרירים. בין הורידים השטחיים והעמוקים יש ורידים מגשרים המאפשרים את זרימת הדם ביניהם.

בזמן הליכה, לדוגמא, שרירי הרגליים המופעלים לוחצים על הורידים העמוקים ודוחפים את הדם לזרום כלפי מעלה. כך ורידים אלה הם המעבירים 90% מהדם מהרגלים ללב. לעומתם, בורידים השטחיים זרימת הדם היא איטית משום שאין שרירים המסייעים לזרימת הדם בכיוון ללב. רוב הדם בורידים אלה עובר דרך הורידים המגשרים לורידים העמוקים.

מאחר ודופן הורידים דק יחסית לדופן העורקים, במידה והשסטומים נחלשים מסיבה כל שהיא והדם דולף כלפי מטה ומצטבר בוריד וגורם לגודש המנפח ומרחיב את הוריד הנגוע. דופן הורידים מאבד את האלסטיות, מתארך, עושה קיפולים וגורם לנפיחות בעור שצבעם כחול או סגול.

ורידים נפוחים אלה מכונים דליות או Varicose Veins . דליות נוצרות דווקא בורידים השטחיים והן שכיחות יותר אצל נשים. כך מעריכים שעד גיל 50 40% מהנשים מפתחות דליות.

הדליות נחשבות בעיקר למטרד קוסמטי וכל זמן שאין פגיעה בורידים מלבד התרחבותן, הן אינן גורמות לבעיות פטולוגיות חמורות, אבל הסטגנציה של הדם גורמת לכבדות ברגלים, לכאבים ולעייפות.



יש מספר סיבות הגורמות להתפתחות הדליות:

• סיבה תורשתית, בה נולדים עם נטיה לשסטומים חלשים.

• סיבה הורמונלית: שינויים הורמונליים חדים כמו בזמן היון או המנפאוזה.

• נטילת הורמונים כמו אסטרוגן, פרוגסטרון וגלולות הריון.

• הריון: בזמן הריון יש הגדלה של נפח הדם מה שיכול לגרום להרחבת הורידים.

• פקטורים המחלישים את הורידים כוללים: הזדקנות, השמנת יתר, פגיעה ברגליים ועמידה או ישיבה ממושכת במקום אחד.

כאמור הדליות ברגליים גורמות להרגשת עייפות ולפעמים לעקבוצים וגרוד בקרסול במיוחד אם הרגל חמה. לגרד את העור יכול לגרום לפריחה, דרמטיטיס שלפעמים קשה לרפא משום שהספקת דם באיזור זה לא תמיד מספקת.

• פלבוטיס שיטחי Phlebitis, Trombophlebitis זו דלקת עם קרישי דם המתפתחת בעקבות פגיעה בורידים השטחיים. אפילו פציעה קלה בורידים יכולה לגרום לתהליך דלקתי חריף המלווה לפעמים בהדבקת טסיות לדפנות הורידים ויצירת קרישי דם (trombus ). הסימנים הם אדמומיות והתחממות בעור מעל לוריד. הוריד מתקשה בגלל נוכחות קרישי הדם. פלביטיס בורידים השטחיים גורם לעייפות וכאבים אך לא מסכן חיים משום שאינו מלווה באמבוליזם (בריחה של קרישי דם לזרם הדם הכללי).



• אנשים עם דליות ברגליים מפתחים לפעמים גם רשת של ורידים קטנים הנראים כקורי עכביש
(spider veins). אלה נוצרים בעיקר בגלל סיבות הורמונליות ובמיוחד בזמן הריון.

קרישי דם בורידים העמוקים Deep Vein Trombosis



קרישי דם בורידים העמוקים הם יותר מסוכנים משום שקרישי דם יכולים להשתחרר מדופן הוריד, לנוע בדם בכיוון ללב ולריאות. קריש הנע בדם נקרא embolus. אמבולוס כזה יכול לגרום לסתימה ועצירה של זרימת הדם בלב או בראות ולגרום למוות.

פלביטיס בורידים העמוקים נגרם בגלל: חוסר פעילות, הריון, שתוק שבעקבותיו האדם יושב כל הזמן, לקיחת הורמונים ובמיוחד אצל צעירות המשתמשות בגלולות הריון. גם ישיבה ממושכת במהלך טיסה עלולה להיות גורם סיכון.


הגשת עזרה באמצעות שמנים אתריים לחיזוק כלי הדם

קיימים מספר שמנים אתריים ותמציות צמחים המגנים על תפקוד דופן הורידים. הם פועלים בעיקר כאנטי אוקסידנטים וכחומרים מכווצים. כך לדליות הגורמות לעייפות ולכאבים ברגליים ממליצים:

1. שמן ברוש cupressus sempervireus הנחשב לשמן הטוב ביותר לבעיות כלי הדם, ביחד עם שמן Juniper המרגיע את הכאבים. עושים תערובת של שני שמנים אלה ומוהלים לרכוז של 6-10 אחוז בשמן נושא.

שמן הנושא יכול להיות מיצוי שומני של קלנדולה או סטלריה, שמן שקדים או שמן אינופילום. את תערובת השמנים יש להניח מעל לדליות, בנגיעות קלות ללא עיסוי ולתת לה להספג.

2. שמן אתרי קוניאק Lie De Vin Vert

את השמן מפיקים מענבים שעברו תסיבה. הוא מכיל ריכוז גבוה של אסתרים, קבוצת חומרים בעלי פעילות אנטיספסמוטית ואנטידלקתית מיוחדת. את השמן מניחים, ללא מהילה, ישירות מעל לורידים הנפוחים ומאפשרים לו להספג

חבלות ופגיעות בכלי דם יכולות לגרום לשטפי דם מתחת לעור (המטומות) הנראים ככתמים כחולים המשנים את צבעם במשך הזמן. אפשר לזרז את זמן ספיגת ההמטומות וריפוי הפגיעות ע"י שמן הממליס להמטומה.

שמן הממליס להמטומה - השמן הוא מיצוי שומני של הצמח הממליס המכיל מספר שמנים אתריים והם ברוש, ג'וניפר, רוזמרין, לבנדר והליקריסיום.

המיצוי של הממליס מכיל תנינים - חומרים לכיווץ הרקמה הנגועה.

שמן רוזמרין הוא אנטיאוקסידנט בעל פעילות אנטיבקטריאלית.

שמן לבנדר: אנטיבקטריאלי, אנטידלקתי, מגליד ומרפא פצעים.

שמן הליקריסיום: זה שמן אתרי יוצא דופן המכיל חומר נדיר והוא ItalodionE : די קטון המסוגל להתקשר לחומרי הפירוק הנמצאים במקום הפגיעה ולסלקם דרך הלימפה והדם ולאפשר לרקמה להגליד ולהתרפא.

ניתן להכין תערובת להמטומה בצורה הבאה:

10 מ"ל שמן בסיס (קלנדולה, סטלריה) להוסיף:

4 טיפות שמן אתרי לבנדר

4 טיפות שמן אתרי ג'וניפר

2 טיפות הליקריסיום

10 טיפות ויטמין E (ויטמין E  הוא אנטיאוקסידנט השומר על קרומי התאים)

אם במקום יש פצע אפשר להוסיף 2 טיפות שמן ציסטוס (מורידים מכמות הלבנדר והג'וניפר)

טחורים ואופן הטיפול בהם:

טחורים (Hemorroids ) הם ורידים מורחבים ומודלקים באיזור פי הטבעת. הם נוצרים בגלל עצירות כרונית ומאמץ בזמן פעולת מעיים. בזמן הריון, הזדקנות ואצל הומוסקסואלים.

טחורים יכולים להיות פנימיים או מתחת לעור מסביב לפי הטבעת (חיצוניים). מניעת התפתחותם כוללת למנוע עצירות ע"י מזון המכיל מספיק סובין ושתית מים, לפחות 6-8 כוסות ליום ולא להתאפק כאשר יש צורך בפעילות מעיים.

משחה לטחורים:

50 מ"ל חמאת שיאה

20 טיפות של תערובת סינרגטית של - ברוש, לימון, גרניום, לבנדר, מור והדס

50 טיפות ויטמין E

במידה ויש פיסורה, להוסיף לתערובת הנ"ל 6 טיפות רוזמרין.




למכה כואבת ללא המטומה:

ל- 5 מ"ל שמן נושא (קלנדולה או סטלריה)

3 טיפות שמן אתרי אגוז מוסקט (משכך כאבים)

3 טיפות שמן אתרי ציפורן (משכך כאבים, אנטי דלקתי)

3 טיפות שמן אתרי פפרמינט (מקרר ומשכך כאבים)

1 טיפה שמן אתרי ציסטוס (אנטי טראומטי)

שמן לקופרוז Couperose :

קופרוז מוגדר כאדמומיות בעור הלחיים ומסביב לאף והסנטר המהווה הרחבת כלי דם קטנים. הסיבה לתופעה היא חוסר גמישות של דפנות הנימים בגלל סיבות תורשתיות, עור דק מאד, לחץ דם גבוה, בעיות נשימה וכו'. גורמים מזיקים נוספים הם שינויי אקלים פתאומיים, חום או קור קיצוניים. מומלץ להמנע ממגע עם מים חמים או קרים מדי ולא להחשף לשמש חזקה.

תערובת לקופרוז:

ל-30 מ"ל שמן סטלריה או שקדים להוסיף:

8 טיפות שמן אתרי רוזמרין

8 טיפות שמן אתרי רוזווד

8 טיפות שמן אתרי מרווה מרושתת

8 טיפות שמן אתרי גרניום

8 טיפות שמן אתרי לימון

8 טיפות שמן אתרי לבנדר

מיגרנה - התכווצות והתרחבות של כלי דם בראש, שגורמים ללחצים וכאבי ראש:

סינרגטיקה של קמפור + מנטה למרוח עד 30 טיפות על האזור הכואב ולהיזהר על העיניים, לא קרוב מדי. נותן הרגשת קור ופועל על עצבים ומשכך את הכאב.

כולסטרול וכלי דם חסומים -  רוזמרין ורבינון, רוזמרין קמפורה:

לערבב אותם בסינגרטיקה ולהניח נקי על העור או ב-10% בשמן נושא. ניתן גם לשתות 1 טיפה מהתערובת על כפית דבש או בתוך שמן המפ + 1 טיפה ויטמין E ללקיחה פנימית X 3 פעמים ביום. ניתן גם להפחית את הרוזמרין.

הפוספוליפידים של קרומי תאי האפיטל:

נזקים אוקסידטיבים בכלי הדם, כלומר חימצון כלי דם הם אלו  הגורמים להרבה נזקים ובעיות בגוף. לקיחת ויטמינים אנטיאוקסידנטיים יכולה להקטין את העקה החמצונית למנוע חמצון של אפיטל הנימים ולמנוע את הנזקים הנלווים.